הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

ראשי פרקים: שער הבטחון של חובת הלבות עושה

חיזוק בימים האלה | הגיע הזמן למשיח |

ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…

שלום וברכה! נכון הוא דבר קשה לעבור פעם

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

נושא דברים, והם כמים קרים, לנפש עייפה, ועלים

ויעלו את יוסף מן הבור, כי עת לשמור

חמורה עבירה לשמה, שכוונה ורצון עמה. מעבירה הבאה עם צורך או תאוה, שפשע אליה לא נלווה.

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.

תולדותיו של מייסד הישיבה בא"י ומנהלה הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל בבואנו להעלות את זכרו של הרב המנוח זצ"ל ולכתוב את תולדותיו, בחובתנו להדגיש שאיננו מתיימרים להקיף את כל מסכת חייו המופלאה, מאחר שהיה הרב רב פעלים לתורה ולתעודה, אשר עשה רבות להגדלת תורה ולגמול חסד, ורב הנסתר על הנגלה, ורק באנו לתת פרטים מרכזיים בחייו ובפועלו, כמו הוצאת ספרים והקמת הישיבה ועוד. בתחילת המאמר כתבנו בקצרה גם על דמותו של אביו זצ"ל.

חכך האורח בסנטרו והגיב: "אם כן, סוכה זו היתה עליה שאלת חכם, ומעולם לא הכנסתי לפי דבר שהיתה עליו שאלת חכם, על כן מחמיר אני לא לאכול בסוכה זו".

"והיכן תאכל?", שאלוהו בדאגה. "אֹכַל בבית", הפטיר ה’מחמיר’…

העכבר המרוצה מהתפנית הברורה בעלילה, יוצא החוצה ומיד החתול תופס אותו. "איפה הכלב שנבח כאן כמו משוגע?" שואל העכבר את החתול, "חשבתי טרף אותך…". "אתה רואה", משיב החתול, "היום מי שלא יודע שתי שפות לא יכול להסתדר בחיים"…

דין עשיית מעקה לגג | דין עשיית מעקה בחדר מדרגות | החילוק שיש

"זה אח שלך!!" טענה אמו. "ככה מלמדים אתכם? זה החינוך שקבלתם?!" החרה אחריה אביו. אחרים הזכירו לו את מצות "ואהבת לרעך כמוך" והלכות בין אדם לחברו.

איוב פרק י”ז פסוק ט' | (היכן מצאנו

מחילה על העיכוב בתשובה  חלילה להישבר. ויש ולדעת כי

א. חידושים ורמזים בפסוקי פרשת השבוע. ב. מסר

תחלה, אשרייך, ואשרי חלקך, אשרייך שאת מתלבשת בצניעות,

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה.